ליום ירושלים

לפני כמה זמן ידידה פרסמה בפייסבוק את השיר היפה של יהודה עמיחי :

‎"למה ירושלים תמיד שתים, של מעלה ושל מטה

ואני רוצה לחיות בירושלים של אמצע

בלי לחבוט את ראשי למעלה ובלי לפצוע את רגלי למטה.
ולמה ירושלים בלשון זוגית כמו ידיים ורגלים,
אני רוצה להיות רק בירושל אחת,
כי אני רק אני אחד ולא אניים."

התחלתי לרשום תגובה, ולאט לאט נמשכתי לכתוב אותה כשיר.

היום (יום ירושלים) החלטתי לעבד אותו קצת. עדיין, זה לא שיר מוצלח במיוחד. אבל הוא כן מתאים ליום, אז בבקשה. אפשר גם לתת רעיונות איך לשפר אותו.
רק סוסים הולכים באמצע, אמר הרבי שלי.
ירושלים. עיר של קצוות, וניגודים. ואש. ועוד אש.

ירושלים שלי.

עיר שחוברה לה יחדיו מאוסף בלוי של טלאים וקרעים.
אחפש אחריך בנרות, יפת נוף, כעורת מראה.
אבקשך היושבת בדד.
אם אשכחך עיר שלם,

שאין בך לא טיפת שלמות ולא בדל שלום.

רק אש ועוד אש.
כמוני. כמונו.

אורו של עולם נקראת, חורבנך באש ובנייתך באש.
עיר שאין בה מדרכה ישרה אחת, רק עליות ומורדות
טבורו של עולם, היושבת על פתחי גיהנום ותחת שערי גן עדן
מציון תצא תורה. מציון תצא מלחמה.
מכאן, מרכז העולם.

מיד ליד עברה העיר זה אלפיים שנה
ועכשיו היא שלי.
עד שאוותר,
וכמו הסוס אבחר במקום שפוי יותר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s